אי שם בתחילת 1999 הכרתי את מי שלימים נהפך לאיש שלי ואני לאישה שלו. הוא היה עם כרטיס טיסה לטיול אחרי צבא, אני הייתי עם צו גיוס. היו לנו חודשיים להכיר וליהנות אחד מהשניה, לפני הפרידה. בדייט השלישי הלכנו למופע של עידן אלתרמן ואבי גרייניק - ילדים סורגים לאלוהים. צחקנו מלאאאא ומשהו שם בינינו נקשר. עד היום. לימים בתחילת 2019, כשחגגנו 20 שנים יחד, עידן ואבי, יצאו במופע משותף חדש - ברור שהלכנו! ואפילו הראנו להם את הכרטיס מאז שעדיין שמור לנו באחד האלבומים. והיום, אוגוסט 2023, עידן אלתרמן יצא במופע סטנדאפ חדש! ואני לא מפסיקה לקבל את סרטון ההזמנה...

ביוני 2017, כשהרעיון לעבור לפרדס חנה התחיל לבעבע בתוכי, נכנסתי למסנג'ר, חיפשתי את שלי מרכוס, חברה מחופשות הקמפינג (מ- 2013), וכתבתי לה: "היי, אנחנו מגששים על שכירות בסביבתכם, ממש מגששים, אז לא להוציא הודעה לעיתונות;)" באוקטובר 2017 עברנו. בדצמבר 2017 כבר ישבתי אצלה בסלון בסדנת כתיבה. מאז נפתח הברז מחדש - כותבת לעצמי, כותבת לכם. הנה אחד מה-NOTES שלי שנולד בזכותה: "אני עשויה מאנרגיה של הכרת תודה, שמתחדשת בכל בוקר מחדש. אני עשויה מאיתי שסחף אותי מהחוף, אל גלי הימים, שכואב איתי, את מהלומות החיים, שמרגש אותי, בדברים הקטנים. אני עשויה מיונתן עם קורטוב של אינטיליגנציה רגשית, נשמה תאומה וטוויסט...

כשאת חיה ועובדת כשאישיותך ותכונותייך הייחודיות קורנות ממך ונוגעות בעולם כולו, את לא תרגישי שאת בעבודה. איך לעזעזל עושים את זה? תתחילי מלחיות עבור החלומות שלך, ולא של אחרים. כולנו נולדו עם ניצוץ אלוהי. כזה שהלך ועומעם או כבה עם הזמן. תמצאי אותו. הוא מרכיב את המתנות שקיבלת. תשתמשי בהן עבור עצמך. ותהיה אותנטית. תדעי מה את רוצה. ויותר חשוב מזה, תדעי למה. מממ… לדעת מה אני רוצה! זה נראה קצר - רק 4 מילים... זה מרגיש קל -רק 8 הברות... זה נשמע פשוט - מה כל כך קשה בלדעת מה אני רוצה? כאן נכנס תפקידו של הדימיון. תדמייני את...

השיר "בלוז כנעני" של אהוד בנאי, תמיד מרגש מחדש. רובנו רואים בו כהספד של בנאי לחברו הטוב מאיר אריאל. אז הנה העובדה האמיתית: בנאי ואריאל לא היו חברים ונפגשו בחטף פעמים בודדות. עם זאת, בנאי מתחרט על כל אותם דברים שיכלו להיות (לשבת על דף גמרא, להעביר זר קוצים ריחני) אך לא יהיו. מקור: האתר הרשמי של אהוד בנאי אל תתחרטו! חיו את היום! בשלוות עולמים... "מאז שעזבת הרבה השתנה כאן זהו זמן שיגעון מהומה עד אין קץ ובכל רגע חדש פורענות לא עלינו והכל חי ברשת הכול מתפוצץ ובאופק אחר על אותו דף גמרה יושבים כל הלילה אתה ואני שלוות...

מכירים מקום כזה שיש בו הכל? נשים ואנשים מרקעים תרבותיים, חברתיים, אתניים ודתיים שונים שבוחרים כל יום מחדש- לחיות ביחד, לגור יחד, לבלות יחד, לאכול יחד! בפרדס חנה כרכור יש את כל הטוב הזה. יצאנו לפגוש את פסיפס הא.נשים דרך המסורות, התשוקות, האהבות והכישרונות, ופגשנו אנשים שהחלו את דרכם הקולינרית מיד אחרי הצבא, וכאלו שהגישו מזון לראשונה בחייהם אחרי גיל 40, כאלה שחלמו על עולם הקולינריה מגיל צעיר וכאלו שהמציאו את עצמם מחדש באמצע החיים... והבנו שלכולם מכנה משותף - לב ענק וחיבור עצום למקום ולקהילה! כל בעלי העסקים כאן פועלים מרצון לעשות טוב ללקוחותיהם ולכן הם אינם מתפשרים על...